<h1>רבינו ירוחם ני"ט ח"ה</h1>
<h2>דף יז.</h2>
ומה שכתב בשמושא רבא דאינו חייב להניח תפלין אלא היודע לקרא, כתב עליו הרב אלברצלוני דליתא להאי פסקא, אלא כל אדם חייב בשעת תפלה כמו שכתבתי.
כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו כך פשוט בברכות [י"ד ע"ב] ובכמה דוכתי. וכתבו בירושלמי [ברכות פ"ב ה"ג] כי לא החזיקו במצוה זו מפני הרמאים משום מעשה דההוא דאפקיד זוזי גבי ההוא דמנח תפלי והיה סבור שהיה איש נאמן, פירוש שלא החזיקו בהן להניחן כל היום מפני הרמאין, אבל בשעת תפלה כל א' מישר' נקרא מפושעי ישר' בגופן אם לא יניחם כדאמרינן בראש השנ' [י"ז ע"א] ואין לך בכל מצות עשה גדולה מזו שהרי כתוב בה למען תהיה תורת יי' בפיך.
מי שאינו מניח תפלין אז"ל שהוא בכלל פושעי ישראל בגופן והוא קרקפתא דלא מנח תפלי' מעולם כך פשוט בר"ה, וכן גורס ר"י לעולם, וברוב הספרי' אין כתוב בהם לעולם. ופר"ת הנמנע מתפלין לפי שהמצוה בזויה עליו שאומר מה תועלת יש ברצועו' הללו, אבל אם ירא להניחן מפני שצריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים כדאמרי' במסכת שבת [מ"ט ע"א] אף על פי שעביר' היא בידו דבקל הוא יכול ליזהר בשעת ק"ש ותפלה עכ"ז אינו נקרא בשביל זה בכלל פושעי ישראל בגופן.
מי שקורא בתורה כתוב בבריתא [מכילתא בא פר' י"ז] שפטור מן התפלין. ורב שמואל בן חפני כתב בתשוב' דליתא להך ברית' דהא רבנן קשישי דתורתן אומנותן מניחין תפלין ומברכין עלייהו ואי לא דחובה היא לא הוו מברכין, אלא כיון דלא הובאה בגמרא לאו דסמכא היא. וכתב בעל העטור ומסתברא לן דהקורא בתורה קאמר ולא בתלמוד ואינהו בגמרא עסקי עד כאן.
